תאונת עבודה ? מה נחשב כנזק רפואי בעבודה

על מנת שמבוטח יהיה זכאי לגמלאות נפגעי עבודה, עליו להוכיח כי אירעה לו פגיעה בעבודה

על פי ההגדרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" מובילה לפגיעה בעבודה והינה נזק רפואי שנגרם כתוצאה מ"תאונה" או "מחלת מקצוע" ונובע מהעבודה לרבות תאונה בדרך אל העבודה וממנה וכן תאונה בנסיבות המפורטות בחוק הביטוח הלאומי או הנסיבות המפורטות בפסיקה על ידי בתי משפט.

כאשר אנו מדברים על מחלות, יש להבחין בין:
פגיעה שתוצאתה נובעת מתהליך תחלואתי רגיל או מתהליך תחלואתי עם קשר מזערי של העבודה הגורם להופעת המחלה
תהליך תחלואתי שבו תרומת העבודה לא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמי הסיכון הקיימים במבוטח (משקל עודף, ל.ד. סוכרת וכו') .
 
 ניתן לקשור סיבתית את הופעת המחלה לתנאי העבודה באחת משלוש הדרכים המפורטות להלן :
מדובר במחלה שמופיעה ברשימת מחלות המקצוע. עיסוק במקצוע והופעת מחלה קשורה תורמת להכרה בדבר ההשפעה של העבודה על אופי הפגיעה.  
מדובר במחלה שניתן להכיר בה כתאונה מכוח תורת המיקרוטראומה
מדובר במחלה רדומה הנמצאת בגוף החולה שקדם לה אירוע חריג בסמוך להתפרצותה וניתן עקב הארוע החריג לקשור בין העבודה למחלה .
 
למרות האמור לעיל, ניתן למצוא קשר סיבתי בין העיסוק למחלות נוספות. קשר זה נעשה באמצעות מחקרים רפואיים וידע הנפוץ בעולם הרפואה.
 
מחלות מקצוע
הכוונה היא לשורה של מחלות ופגימות, שנקבעו ככאלה, שבהן חלה המבוטח עקב תנאי עבודתו. המחלה תוכר כמחלת מקצוע (מהתאריך שבו נקבעה ככזו) אך ורק אם היא מופיעה ברשימת המחלות שנקבעה בחוק .
 רשימת מחלות המקצוע הותקנה מכוח סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי ומפורטת בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954 .
 חלק א' לתוספת השניה כולל רשימת חומרים רעילים אשר העבודה עימם או בקרבתם יכולה לגרום להרעלה וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט .
 חלק ב' לתוספת מפרט מחלות שייחשבו כמחלות מקצוע לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוג עובדים בלבד .

 תאונת עבודה
החוק דורש התרחשותה של "תאונה" על מנת להכיר במקרה של "תאונת עבודה ".
 על מנת שאירוע יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק נגרם "תוך כדי" ו"עקב" העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה .
 תאונת עבודה במובנה הקלאסי, משמעותה, אירוע פתאומי וחד פעמי הנראה לעין. באירוע כזה, הסיבה לתאונה היא בלתי צפויה וניתן לתחום אותה בזמן ובמקום. כאשר קורית ה"תאונה" תוך כדי העבודה, קם הקשר בין הפגיעה לבין העבודה .
לא בכל פגיעה בעבודה ניתן לאתר אירוע פתאומי ונזק בעקבותיו. ישנן פגיעות רבות בעבודה, אשר אינן מאופיינות באירוע פתאומי הגורם לנזק, או נזק הקורה בפתאומיות, ולכן לא ניתן לזהות בצורה ברורה את הגורם לנזק ואת מיקומו. כלומר, קשה להצביע על מקום וזמן קרות המקרה. לעיתים ניתן לאתר אירוע פתאומי, אך כיון שהוא מופיע עם גורמי סיכון אחרים, הקשר הסיבתי בינו לבין העבודה אינו ברור וקיימת אפשרות שהמקרה אירע ללא קשר לעבודה (כגון : אוטם שריר הלב). מצבים אלה דורשים התייחסות מיוחדת וידע רפואי ספציפי עם ידע ב"תורת" הביטוח הלאומי.
 במקרה של תאונה שאינה תוצאה של גורם חיצוני הנראה לעין, יש להוכיח כי השפעת העבודה אינה פחותה מהשפעת גורמים תחלואתיים טבעיים .

מיקרו טראומה
בית הדין אימץ את מושג ה"פגיעות הזעירות "- Micro-Trauma , בעיקר באותם המקרים שבהם המחוקק לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות המתפתחות אצל הנפגע לאורך זמן "עקב" תנאי העבודה .
עם זאת, ראוי להדגיש כי אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מופיעה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה "
 על מנת להוכיח כי מדובר במיקרוטראומה הנופלת בהגדרה של "תאונת עבודה" צריכים להתמלא מספר תנאים :
 א. קביעה חד משמעית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות באופן עבודתו של הנפגע, שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר קבוע עד שהצטברות הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע . לגבי אותן פגיעות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות שגרמו להן אינן חייבות להיות זהות במדוייק אלא דומות אחת לשנייה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף .
 ב. חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה .
 תורת המיקרוטראומה הינה פרי הפסיקה והיא מיושמת ביחס לחוק הביטוח הלאומי בלבד. סוגיית המיקרוטראומה אינה מוכרת בחוקים נוספים מכוחם ניתנות זכויות כגון חוק הנכים .
 סוגיית המיקרוטראומה נועדה לאפשר לבתי הדין לפצות מבוטחים על אותם מקרים שאותם המוסד לביטוח לאומי לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחותן או הופעתן קשורות או נגרמות באופן משמעותי על ידי עבודתם, אולם הן טרם הוכרו כמחלות מקצוע
הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות   

דוגמאות לפסיקה כנגד תובעים

בעב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי ערך בית הדין הארצי אבחנה בין   פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות   אותה. באותו מקרה היה מדובר בתביעה שהגיש מכונאי רכב ובה נטען כי עקב תנאי  עבודתו נגרמה לו פגיעת c.t.s בדרך של מיקרוטראומה . בית הדין קבע כי אין לראות  בפעולות חוזרות ונשנות של החלפה ותיקון של חלקי רכב משום תנועה חוזרת ונשנית, בהינתן כי פעילות זו הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: הליכה,   עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכדו ' כאשר כלל תנועות אלה  בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי עבודה .

ברוח דומה נפסק גם בתביעתה של גננת לילדים שלקתה בתסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה. התובעת פירטה בעדותה את הפעולות הרבות שהיא מבצעת  במסגרת עבודתה: גזירה, הידוק, כתיבה, קיפולים, סחיבת דברים , הרמה   והזזת חפצים בגן, ניקיונו וכדו'. בית הדין קבע כי מן התיאור הנ"ל עולה בבירור כי  היא מבצעת פעולות רבות, שונות ומגוונות במסגרת עבודתה כאשר בכל אחת מהן מופעלים איברי בגוף, ובכלל זה הידיים, באופן שונה אך, היא איננה עונה על הדרישה של ביצוע פעולות חדגוניות,חוזרות ונשנות במשך זמן ממושך 
ב"ל 1877/01 זהבה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 7/8/03 מפי השופטת ד. פרוז'ינין .

בב"ל 1388/03 נואטחה כרים נ' המוסד לביטוח לאומי, היה מדובר בשכיר שעבד כשלושים שנה בעבודת רתכות ומסגרות משך 6 ימים בשבוע, 8 שעות ליום  לפחות, כשבמהלך העבודה ובמשך השנים עשה לטענתו, אין ספור פעולות  סיבוב של הגב, כיפופו, הרמתו ותוך כדי הרמת חפצים וכלים כבדים ו/או תוך כדי הורדתם ו/או הזזתם וכיוצ"ב .

התביעה נדחתה. בית הדין פסק כי התובע לא הצליח להביא לפחות ראשית ראיה  שהתקיימו סדרות של תנועות חוזרות ונשנות, על פני רצף זמן , הניתנות- באופן  רעיוני- לזיהוי ובידוד ועל כן, אין מקום להעביר את התיק למומחה רפואי .
 
מרפאות בר מדיקס – מסייעים לחולים ונפגעים לקבל מה את מה שמגיע להם בוועדות הרפואיות – ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון (קצין התגמולים) .
בר מדיקס מסייעת בהצלחה מרובה בהליכים לקביעת זכאות כספית, כתוצאה מהבעיה הרפואית – כושר עבודה, נכות רפואית, נכות תפקודית, נכות כללית, שירותים מיוחדים, תקנה 15, נכות מעבודה, מחלת מקצוע, נפגעי איבה, ניידות, מחלות קשות

לפרטים נוספים – צרו איתנו קשר ותקבלו את מה שמגיע לכם !